2026-08-26 · 4 דק' קריאה

מה נחשב מידע אישי (PII)? ההגדרות בחוק — עם דוגמאות

מה אומר החוק הישראלי אחרי תיקון 13?

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות החליף את ההגדרות הישנות בהגדרות רחבות ומודרניות. "מידע" הוא כיום כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או ניתן לזיהוי — במקום רשימת הקטגוריות המצומצמת שהייתה בחוק מ-1981.

לצד זה נקבעה קטגוריה מחמירה — "מידע בעל רגישות מיוחדת" — שכוללת בין היתר מידע רפואי, גנטי וביומטרי, מידע על צנעת חייו של אדם, מוצא, דעות פוליטיות ואמונות דתיות, עבר פלילי ונתוני מיקום ותעבורה. עיבוד מידע כזה גורר חובות מוגברות לפי חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת מידע.

מה ההבדל בין ההגדרה הישראלית ל-GDPR?

אחרי תיקון 13 ההגדרות קרובות מאוד: שתיהן תופסות כל נתון על אדם מזוהה או ניתן לזיהוי, ושתיהן מכירות בקטגוריה רגישה עם הגנה מוגברת. ההבדלים היום הם בעיקר במנגנוני החובות והאכיפה, לא בהגדרת המידע עצמה — פירטנו על כך במאמר על תיקון 13.

חוק הגנת הפרטיות (אחרי תיקון 13)GDPR
מונח"מידע"Personal Data
היקףכל נתון על אדם מזוהה או ניתן לזיהויכל מידע על אדם מזוהה או ניתן לזיהוי
קטגוריה מחמירה"מידע בעל רגישות מיוחדת"Special Categories (Article 9)
מידע אנונימימחוץ לתחולת החוקמחוץ לתחולה (Recital 26)

דוגמאות: מה נחשב מידע אישי בפועל?

הדרך הטובה להבין את ההגדרה היא דרך דוגמאות. שימו לב במיוחד לקטגוריה האחרונה — המזהים העקיפים — כי שם רוב הארגונים נופלים.

  • מזהים ישירים — שם מלא ("ג'ון מילר"), תעודת זהות, דרכון, טלפון, מייל אישי, כתובת מגורים, תמונה.
  • מזהים דיגיטליים — כתובת IP, מזהה מכשיר, Cookie, מיקום GPS — כשניתן לקשרם לאדם.
  • מידע בעל רגישות מיוחדת — אבחנה רפואית, מידע גנטי או ביומטרי, נטייה מינית, דעה פוליטית, עבר פלילי.
  • מזהים עקיפים — "סמנכ"ל הכספים של חברת תוכנה בת 40 עובדים בצפון": אין שם, ויש זיהוי. גם שכר חריג, תאריך אירוע ייחודי או שילוב תפקיד ומחלקה יכולים לזהות.

מה זה אומר לגבי שימוש ב-AI?

ברגע שההגדרה כה רחבה, כמעט כל מסמך עבודה — חוזה, מייל, פרוטוקול, קורות חיים — מכיל מידע אישי. הזנתו לכלי AI חיצוני היא שימוש והעברה של מידע אישי, על כל החובות הנלוות.

הצד השני של אותו מטבע: החוק וה-GDPR אינם חלים על מידע אנונימי. מסמך שעבר אנונימיזציה אפקטיבית — כולל טיפול במזהים עקיפים וב-Metadata — יוצא מתחולת הדינים, ואפשר לעבוד עליו בכלי AI בחופשיות.

שאלות נפוצות

האם כתובת מייל עסקית היא מידע אישי?

כן, כשהיא מזהה אדם — וכתובת בפורמט שם@חברה מזהה. גם תוכן המייל עשוי להכיל מידע אישי על הכותב ועל אחרים.

האם שם של חברה הוא מידע אישי?

שם תאגיד כשלעצמו אינו מידע אישי על אדם. אבל בהקשר — "הבעלים של חברת X" או עוסק מורשה שהוא אדם פרטי — הוא בהחלט יכול לזהות אדם.

מה ההבדל בין "מידע" ל"מידע בעל רגישות מיוחדת"?

"מידע" הוא כל נתון על אדם מזוהה או ניתן לזיהוי. "מידע בעל רגישות מיוחדת" — כמו מידע רפואי, גנטי, ביומטרי או דעות פוליטיות — גורר חובות מחמירות יותר של אבטחה, רישום וטיפול.

אם מחקתי את השם מהמסמך — זה עדיין מידע אישי?

לרוב כן. אם ניתן לזהות את האדם ממה שנותר — תפקיד, מעסיק, תאריכים, סכומים — המידע עדיין אישי. אנונימיזציה אמיתית מטפלת גם במזהים העקיפים.

האם מידע אנונימי כפוף לחוק הגנת הפרטיות?

לא. מידע שאינו ניתן לייחוס לאדם — לא במישרין ולא בעקיפין — נמצא מחוץ לתחולת החוק הישראלי וה-GDPR כאחד. זה בדיוק מה שהופך אנונימיזציה לכלי ציות מרכזי.