balmas-mcp הוא שרת MCP מקומי שיושב בין סוכני AI לקבצים שלכם: כל קובץ שהסוכן קורא עובר אנונימיזציה במחשב שלכם קודם — שמות, ת"ז, טלפונים, חברות, וגם סודות כמו מפתחות API וסיסמאות הופכים לטוקנים עקביים. קריאה בלבד, רק תיקיות שאישרתם, אפס ענן.
הרשות להגנת הפרטיות ממליצה על משטר צמצום הרשאות לסוכני AI. כך זה נראה כשזה נאכף טכנית ולא רק במדיניות:
| ההמלצה | איך balmas-mcp אוכף |
|---|---|
| גישה לקריאה בלבד | השרת לא חושף כלי כתיבה בכלל |
| תיקיות ייעודיות בלבד | רשימת תיקיות מאושרות בשורת הפקודה; כל השאר נדחה |
| מינימום מידע הכרחי | צעד אחד מעבר: לא רק אילו קבצים — גם מה שבתוכם מצומצם |
| שקיפות ושליטה | כל גישה נרשמת בלוג מקומי במחשב שלכם |
{
"mcpServers": {
"balmas": {
"command": "npx",
"args": ["-y", "balmas-mcp",
"/Users/me/Documents/work",
"--level", "strict"],
"env": { "BALMAS_API_KEY": "bk_..." }
}
}
}עובד עם כל לקוח תואם MCP. שלושה כלים: list_files (שמות בלבד), read_clean_file (תוכן אחרי אנונימיזציה), restore_text (הערכים האמיתיים חזרה לתוצר).
המפתח (bk_...) נוצר בחינם בעמוד הצוות וה-API — בכל המסלולים, כולל חינם. כל קובץ שהסוכן קורא נספר במכסה החודשית של החשבון (10 בחינם, 200 ב-PRO, 1,000 ב-TEAM); רק מונים אנונימיים נשלחים למדידה — התוכן לא עוזב את המחשב.
גבולות כנים: השער עוזר רק כשהסוכן קורא קבצים דרכו — תנו לו אותו במקום גישה גולמית לקבצים, לא לצידה. הזיהוי דטרמיניסטי (תבניות, לקסיקונים, ספרות ביקורת): מצוין, לא קורא מחשבות.
אין פרויקט IT. כל עובד מתקין את השער מול Claude, Cursor או Copilot שהוא כבר עובד איתו, וההצטרפות לארגון קורית לבד.
כל מי שנרשם עם דומיין החברה נוחת באותו ארגון אוטומטית — בלי הזמנות, בלי הגדרות מנהל.
כל עובד יוצר מפתח bk_ משלו ומקבל 10 מסמכים חינם בחודש. השימוש משויך לאדם, ומפתח של עובד שעזב מבוטל בלי לגעת באחרים.
כשהצוות צריך יותר, מסלול אחד בתשלום מאחד את המכסה לכל הארגון, ומנהלים רואים שימוש לפי מפתח — מונים בלבד, לעולם לא תוכן.
זמין עכשיו ב-npm: npx -y balmas-mcp — או התחילו לנקות מסמכים כבר עכשיו בדפדפן.